דגל ישראל ביריד סנט לואיס 1904

אחד הסיפורים המעניינים הקשורים להנפת דגל ישראל הרבה שנים לפני שהוכר כדגל רשמי, הוא סיפור הנפת הדגל הכחול-לבן ביריד הסחר העולמי של העיר סנט לואיס שבמדינת מיזורי, ארה"ב.
היריד התקיים בחודש ספטמבר 1904, ימים ספורים לפני ראש השנה תרס"ה. היריד נערך במקביל למשחקים האולימפיים שהתקיימו בפעם השלישית בעת החדשה והעיר הייתה גדושה באורחים, בהם אישים רמי מעלה.
תמונות וקטעי עיתונות שהתפרסמו באותם ימים מביאים עדויות מעניינות על הנפת דגל הלאום העברי בימים שבהם לא זכה עדיין להכרה רשמית של גוף כלשהו. אפילו ראשי התנועה הציונית לא קיבלוהו עדיין כדגל רשמי של התנועה על אף שהונף כבר בשבעה קונגרסים ציוניים שהתקיימו מאז הקונגרס הראשון בשנת 1897 (הדגל הוכרז רשמית כדגל ההסתדרות הציונית רק בקונגרס ה-18 ב-1933 בפראג).
והנה, דווקא ביריד סחר זה, נראה הדגל הציוני מתנופף בשורת הדגלים הרשמיים לצד דגליהן של מדינות העולם כשווה בין שווים. הייתה זו ככל הנראה יוזמה של ראשי הקהילה היהודית בעיר שאחד מאנשיהם, מיכאל סטיפלמן, שימש חבר במועצת המנהלים של היריד.
העיתונות היהודית יצאה מגדרה למראה הדגל וכך נכתב בעיתון "יידישע טאגנבלאט": "ליד הדגל של ציון, התנוססו דגלים נוצצים יותר של מדינות אחרות. זהו דגל צנוע, בצבעי כחול ולבן ובמרכזו מגן דוד. אך לדגל זה משמעות רבה יותר עבור הציביליזציה, עבור האנושות, מאשר רבים מהדגלים האחרים שנאלצו להצטופף מעט כדי לעשות מקום לזה המוזר שמקרוב בא."
מיכאל סטיפלמן שנשא דברים לפני אנשי הקהילה היהודית בערב ראש השנה, אמר אז: " הוא מתנופף לו שם, כאילו שציון משמשת כביתם של הנרדפים ולא חלומם של האנשים הנשכחים. הוא תלוי בפשטות על מוט הדגלים. ברגע אחד, בריזה קלילה מניעה אותו ממקומו וברגע אחר משב רוח מנופף את הכחול והלבן […] ליבי פועם בהתלהבות, מהר יותר ויותר, עיניי דומעות ורוטטות מהתרגשות לנוכח הרעיון בדבר הצלחת מדינתו של הרצל אשר קום תקום".
בתמונה: דגל ישראל ביריד סנט לואיס 1904 (מתוך אתר Elder of Ziyon)

סיפורי דגלים נוספים